פסק-דין בתיק פש"ר 841-06

            מבוא

1.         בפניי בקשת מר שריף אשקר (להלן: "החייב") להכריזו כפושט רגל.

            רקע עובדתי

2.         ביום 22/10/06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב לפי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך של 531,517 ש"ח ל-38 נושים והושת עליו תשלום חודשי בסך של 500 ש"ח בחודש החל מיום 15/10/06 אשר הופחת ביום 17/06/07 לסך של 250 ש"ח לתקופה של 6 חודשים.

3.         עד מועד עריכת חוות הדעת על ידי הכנ"ר מיום 10/10/07 הוגשו נגד החייב 14 תביעות חוב בסכום כולל של 326,352 ש"ח מתוכם נתבע בדין קדימה סך של 3,092 ש"ח על ידי הנושה מס ערך מוסף.

4.         ביום 12/08/07 וביום 19/08/07 נערכו אסיפות נושים בעניינו של החייב. באסיפה הראשונה נכח ב"כ החייב אך לא נרשמה נוכחות מטעם מי מנושיו. באסיפה השנייה נכחו החייב וב"כ ולא נרשמה נוכחות מטעם מי מהנושים.

5.         החייב לא הציע הצעה כלשהי להסדר חובותיו.

6.         הכנ"ר ערך חקירה במשרדי ב"כ הכנ"ר ביום 19/08/07. גרסת החייב באשר לנסיבות הסתבכותו הכלכלית הובאה בתצהיר, אשר צורף לבקשה למתן צו כינוס. גרסת החייב בתמצית הינה, כי בשנת 1995 פתח עוסק מורשה וניהל עסק בתחום הבטון, אשר שגשג למשך שנתיים, ואולם משנת 1997 החלה הידרדרות כלכלית של העסק. לדברי החייב, עזב בשנת 1998 את עסקו והחל לעבוד כשכיר בעבודות מזדמנות ובאופן בלתי רציף.

            עוד ציין החייב, כי בשנת 2000 החל לקבל הבטחת הכנסה, כאשר בתום התקופה עבד כשכיר בחברת "אשקר איימאן" למשך תקופה של 6 חודשים. בהמשך, בשנת 2001, עבר החייב לעבוד כשכיר בחברת ג.ס. מאגרי מים, ובשנת 2002 החל לקבל בשנית הבטחת הכנסה לתקופה של 9 חודשים.

            החייב הצהיר כי בשנת 2003 עבד חודש בחברת תאופיק, חודש בחברת תגבור וחודש אחד בחברת אספלט הדרום.

            במועד חקירתו ציין החייב, כי בשנת 2003 פנה בשלישית לקבלת הבטחת הכנסה, ומאז הינו מקבל הבטחת הכנסה.

            בחקירתו מסר החייב, כי אין בבעלותו נכסים וכי הבית שהוא גר בו שייך לאחיו. לדבריו, הוא גר בבית באופן זמני, הבנייה אינה חוקית, ומתנהל הליך משפטי בעניין זה.

            החייב ציין בחקירתו, כי הוא ובת זוגו אינם עובדים. החייב זכאי להבטחת הכנסה בסך של 2,200 ש"ח, לקצבת ילדים בסך של 400 ש"ח, וכי הוצאות התא המשפחתי מסתכמות ב-2,700 ש"ח.

7.         מחקירת הכנ"ר עולה, כי הסתבכותו הכלכלית של החייב נבעה בעיקר בעקבות התמוטטות של עסק שהיה בבעלותו בתחום הבטון.

            ב"כ הכנ"ר ציין, כי מעיון ברשימת החובות ומדברי ב"כ החייב עולה, כי לחייב חוב למס הכנסה בסך של 13,000 ש"ח וחוב למע"מ בסך של 4,000 ש"ח, וכי נגד החייב הוגש כתב אישום על ידי מס הכנסה.

            מעיון בהכרעת הדיון מיום 13/07/06 עולה, כי החייב לא הגיש דו"חות במועד בלי סיבה מספקת וביחס להכנסותיו בגין שנות המס 2000,2001,2002,2003.

            הכנ"ר ציין כי מחקירת החייב עולה, כי משנת 1999 ואילך עבד החייב 8 חודשי עבודה בלבד, שכן לטענתו לא מצא "משהו טוב שמתאים לו".

            עוד נטען על ידי הכנ"ר, כי ממסמכים שהומצאו לתיק החייב עולה, כי החייב פתח חשבון בנק על שם אשתו והבהיר בחקירתו כי פעל כאמור מאחר וחשבונו בבנק היה מוגבל.

            לאור האמור, סבר הכנ"ר, כי החייב לא הרים את הנטל הרובץ על כתפיו להוכיח כי הסתבך כתוצאה מפעילות עסקית ובתום לב. עוד סבר הכנ"ר, כי אף התנהלותו במהלך בהליך, ושעה שהחייב לא עמד בתשלום צו התשלומים כסדרו, לא המציא את המסמכים שנדרש להמציא בתום חקירתו, ואף לא הגיש דו"חות באופן עקבי, שוללת את יסוד תום הלב. לאור כל האמור, סבר הכנ"ר כי אין מקום להיעתר לבקשת החייב להכרזתו פושט רגל.